<h1>שמות כ"ט</h1>
<h2>דף ג:</h2>
שאלה הנה נסתפק לי אם מניחין תפילין של ראש על הבגדים אם לאו. מפני שנראה דמותר, ממה ששנינו בפרק בתרא דמגילה [כ"ד ע"ב] נתנן על בית יד אונקלי שלו הרי זה דרך חיצונים, וטעמא משום לך לאות על ידך לך לאות ולא לאחרים לאות, וכדאיתא בשילהי הקומץ רבה [מנחות ל"ז ע"ב] וכמו שפרש"י ז"ל, הא בתפילין של ראש דאדרבה כתיב בהו [דברים כ"ח] וראו כל עמי הארץ ואמרינן שם [מנחות ל"ה ע"ב] אלו תפילין שבראש, לא מצינו איסור אם מניחן על הבגדים שעל ראשו. (ועל זה השבת) ונראה דחציצה מעכבת, מדתנן העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה, ואמרינן עלה בגמרא [מגילה כ"ד ע"ב] דעבידא כאמגוזא, ואי סלקא דעתך דעל הכובע מותר מאי סכנה איכא. ואנא גברא חזינא ראיה לא חזינא, דכיון דאי לא מנח מידי תחתיהן אית בהו סכנה אין אומרים יעשה עגולה ויניח, דהא לאו מצוה להניח תחתיהן, ולא אמרה תורה עשה לתקלה, ודברים ברורים הם.
ומה שהבאתי ראיה מדתנן על בית יד אונקלי שלו, דחית משום דבשל ראש נמי קרינן לאות, דאי לא יניח של ראש אפילו בשבת. ואני לא ירדתי לסוף דעתך בזה, ומי לא ידע כל אלה דתפילין של ראש נמי הן אות וזכרון, דהא כתיב בהו [שמות י"ג] ולזכרון בין עיניך, ולפיכך אמרו בעירובין [צ"ו ע"א] שהן עצמן אות וזכרון. ומכל מקום גבי יד כתיב לך לאות כלומר לך לאות ולא לאחרים לאות, ועל של יד דרשינן ליה בשילהי דפרק הקומץ (מנחות ל"ז ע"ב) [דאמרינן] התם (ידו) [ידך] זה קיבורת מנלן דת"ר על ידך זה גובה של יד אתה אומר זה גובה שביד או אינו אלא ידך ממש אמרה תורה הנח תפילין ביד הנח תפילין בראש מה להלן בגובה שבראש אף כאן גובה שביד ר"א אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיה לאות על ידכה לך לאות ולא לאחרים לאות. אבל גבי תפילין של ראש לא כתיב לך אדרבה כתיב בהו וראו. ומה שאמרת (בנתנן) [דנתנן] על בית יד ועל בית אונקלי תרתי קאמר, יפה אמרת אילו הנוסחאות מודות, אבל בכולן תמצא נתנן על בית יד אונקלי שלו, וכל המפרשים שראיתי כך פירשו.
גם מה שהבאת ראיה מציץ דבעי נמי גובה שבראש כתפילין ומדדמי להדדי דבתרוייהו כתיב [שמות י"ג, ושם כ"ח] בין עיניך דעל מצחו מתרגמינן בין עינוהי, נראה דלכל דבר מדמינן להו. אין אדם דן ג"ש מעצמו, וכי מפני שזה (בגופה) [בגובה] של ראש וזה בגובה של ראש נשוה אותן לענין חציצה, מה ענין זה אצל זה. ועוד ציץ גופיה מנ"ל, דבמצנפת הוא דאמרינן [זבחים י"ט ע"א] משום דכתיב בהו על ראשו שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין ראשו, והכא לא כתיב. ואי משום דכתיב בין עיניך, לא בא הכתוב אלא לקבוע להם מקום בגובה של ראש. ואפילו אם תמצא לומר דבציץ נמי חציצה מעכבת ביה, היינו משום דכתיב ביה על מצחו ובעינן על ולא על דעל. והיינו דגבי מצנפת וגבי כתונת נמי אמרינן [זבחים י"ט ע"א] שלא יהא דבר חוצץ משום דכתיב בהו ילבש על בשרו [ויקרא ו'] המצנפת על ראשו
